#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לעשות סעודה 1) ליל פורים 2) ביום פורים 3) מוצאי פורים?	"1) הראבי&quot;ה ס&quot;ל כן דומיא דמגילה, אבל כל הפוסקים חולקים עליו וסברי דליכא חיוב סעודה בלילה (טור, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א דחייב לשמוח בלילה, וכ&quot;כ הב&quot;ח דיש לאכול בלילה אפי&#x27; כשחל במוצאי שבת וכבר אכל סעודה חשובה לשלש סעודות (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; וס&quot;ק ג&#x27;) [וחכם עיניו בראשו למעט קצת באכילתו בשלש סעודות (מחה&quot;ש) {ומכאן משמע דלסתם מלוה מלכה אין למעט בשלש סעודות}] 2) מצוה להרבות בסעודת פורים ביום [והב&quot;י הביא יש מפרשים דאם הוא חשוך כעין לילה לא יצא בדליכא אבוקה כנגדו, ויש נוהגין להדליק נרות אפי&#x27; כשאינו בית אפל (שע&quot;ת ס&quot;ק א.)] 3) בליל ט&quot;ו א&quot;צ לאכול כלל, ואפי&#x27; ביום ט&quot;ו יש חיוב לאכול קצת אבל א&quot;צ לאכול פת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן בסעי&#x27; ג&#x27;"	סימן תרצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה בגדים ילבש בפורים?	"המהרי&quot;ל לבש בגדי שבת [ויו&quot;ט] וזהו אפי&#x27; מבערב (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [דאיך יתכן לקרוא הפסוקים ותלבש אסתר וגו&#x27; ומרדכי יצא וגו&#x27; בלבוש חול (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג)], וגם בליל פורים יהיה נרות דולקות ושולחן ערוך ומטה מוצעת (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב שם)"	סימן תרצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסעודת פורים, האם צריך לאכול 1) פת 2) בשר?	"1) כתב ברכ&quot;י דיוצא בלא פת (שע&quot;ת ס&quot;ק א.), וכן מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;), וכן נקט השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ד אות ב&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) השיג עליהם וס&quot;ל דצריך פת דומיא דסעודת שבת ויו&quot;ט, ועוד מצינו מלוט דאין משתה בלא פת, וכן נקט המור וקציעה, והפמ&quot;ג (סי&#x27; תרצ&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) כתב דהוא מחלוקת 2) משעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דצריך לאכול בשר בסעודת פורים, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם (מגילה פ&quot;ב הט&quot;ו) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;), וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (סי&#x27; תרצ&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) דכן מבואר משו&quot;ע ורמ&quot;א שם, אבל המג&quot;א (סי&#x27; תרצ&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ו) מצדד דליכא מצוה לאכול בשר דאינו עדיף מיו&quot;ט אבל משמע דהעלה דביום יש חיוב [ומשמע מאשל אברהם (גליון) דליכא חיוב לאכול בשר אפי&#x27; ביום דכתב דאשה שצריכה לטבול בלילה לא תאכל בשר דאינו מצוה כ&quot;כ אבל מותרת בתבשיל של בשר], ולמעשה צריך לאכול בשר ביום דכן מבואר בסי&#x27; תרצ&quot;ו סעי&#x27; ז&#x27; [ותמה החת&quot;ס (סי&#x27; תרצ&quot;ו) א&quot;כ מאי טעמא פורים אינו בכלל הד&#x27; פרקים דצריך להודיע שמכר אמו בחולין (פ&quot;ג ע&quot;א)] {ויש להקל לאשה לאכול בשר ביום טבילתה אם מנקה שיניה אח&quot;כ יפה וכמ&quot;ש בשבת ויו&quot;ט}"	סימן תרצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לאכול בשר מכוסה?	"נוהגין לאכול קרעפליך בימים טובים המותרים במלאכה דהיינו ערב יוה&quot;כ, הושענא רבה, ופורים, וכיון דאינם יו&quot;ט גמורים מכסים את הבשר (פסק&quot;ת אות ז&#x27;) {והם הימים שאנו מכים - מכים על חטא, מכים הערבות, מכים המן}"	סימן תרצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשתכר בפורים?	"הרז&quot;ה והר&quot;ן בשם רבינו אפרים ס&quot;ל דראינו ממעשה דרבה ור&#x27; זירא דלא קיי&quot;ל כרבא דאמר חייב איניש לבסומי וכו&#x27; [ומ&quot;מ צריך לשתות הרבה מלימודו או עד שאינו יכול לדבר בפני המלך (ב&quot;ח), וכעין זה בארחות חיים דכתב שישתה יותר מלימודו מעט (ב&quot;י), ואפשר דסבר עד ולא עד בכלל וכמ&quot;ש היד אפרים בסמוך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)], אבל הטור ושו&quot;ע פסקו כשאר ראשונים דס&quot;ל דאנן קיי&quot;ל כרבא דחייב להשתכר בפורים [למצוה ולא לעיכובא (ראבי&quot;ה, א&quot;ר, ביה&quot;ל ד&quot;ה חייב), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דחייב לשתות אבל יש לו רשות להגיע לשיעור עד דלא ידע] אלא שיש הרבה פירושים מהו השיעור שכרות:&lt;br&gt;1) תוס&#x27; (מגילה ז&#x27; ע&quot;ב) והר&quot;ן סברי עד שאינו יכול לומר כל החרוז ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים&lt;br&gt;2) רבינו ירוחם פי&#x27; עד דלא ידע הגימטריא דארור המן וברוך מרדכי (502) (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)&lt;br&gt;3) ספר מנהגים פי&#x27; דיש פיוט דהיו עונין ארור המן וברוך מרדכי וצריך צילותא שלא יטעה לפעמים (דרכ&quot;מ שם)&lt;br&gt;4) הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) והגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) פרשו עד שאינו יודע להבחין בין המעלה דהפלת המן להמעלה דברוך מרדכי שהרי בתחילה בודאי נתן הודאה להקב&quot;ה על שתי הטובות אלו, ולא יפסיק מליתן הודאה עד שאינו יודע להבחין ביניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt;5) מהר&quot;י ברונא כתב שישתכר עד שיישן ולא ידע בין ארור המן (רמ&quot;א) [וכן משמע מרמב&quot;ם (פ&quot;ב הט&quot;ו) דכתב ששותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27; - ג&#x27;)], וכן ראוי לעשות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;), וסגי לשתות מעט יותר מלימודו וע&quot;י זה מסייעו לישון (קובץ הלכות פט&quot;ז סעי&#x27; ח&#x27;), וכן מבואר מבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) דהביא מאחיו ר&#x27; יצחק דכששותה יותר מרביעית מבלבל דעתו וגורם לו שינה&lt;br&gt;6) היד אפרים [ראה בחלום] פי&#x27; עד ולא עד בכלל דלא ישתכר יותר מדאי עד שיתבלבל דעתו ואינו מכיר בתוקף הנס כלל"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע תקנו חז&quot;ל להשתכר בפורים?	ביאר הא&quot;ר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע&quot;י משתה, לכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין (ביה&quot;ל ד&quot;ה חייב)	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר?	"צריך ליזהר שלא לזלזל במצות נטילת ידים וברכות ובהמ&quot;ז ותפילת מנחה ומעריב או קלות ראש, ואם יודע שאינו יכול לקיים הלכות אלו כראוי מוטב לו שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים (חיי&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה עד), וכעין זה במ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) בשם אליה זוטא, ועוד כתב המאירי שצריך ליזהר שלא להפחית את עצמו מתוך שמחה דלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושטות (ביה&quot;ל שם), וכתב הרמ&quot;א אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, וכן נקט הפר&quot;ח דבזה&quot;ז יש לנהוג שישתה רק מעט יותר מהרגילו, ומותר לשנות ולומר שהוא שיכור אע&quot;פ שאינו שיכור (מהרש&quot;א ב&quot;מ כ&quot;ג ע&quot;ב), ועוד אם דרכו של השתייה להזיקו א&quot;צ לשתות וכמ&quot;ש בר&#x27; יהודה ב&quot;ר אילעי (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"פשוט דאין להם לשתות יין כלל וכמ&quot;ש בכתובות (ס&quot;ה) (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; י&quot;ח אות ב&#x27;), וכ&quot;ת יש להם עצה לשתות מיץ ענבים זה אינו דפשוט לשבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ק&quot;ז אות ב&#x27;) דלא מהני לשתות מיץ ענבים, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; י&#x27;) דס&quot;ל דנשים חייבות לשתות אלא דאינן חייבות בשיעור עד דלא ידע, ועוד ס&quot;ל דיכולות לשתות מיץ ענבים"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אינו חייב לחנכם במצוה דשתיית יין (קובץ הלכות פט&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשתכר דוקא ביין?	"כן משמע מרש&quot;י (מגילה ז&#x27; ע&quot;ב) ורמב&quot;ם (פ&quot;ב הט&quot;ו), וביאר הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קמ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) כיון דכל הנס היה ע&quot;י יין, אבל מסתימת הפוסקים משמע דאינו לעיכובא, וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דהזכיר יין שרף, עי&#x27; מקראי קודש (סי&#x27; מ&quot;ד), ולמעשה כתב קובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ט&#x27;) דלכתחילה ישתה יין"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכוון לקיים מצות סעודת פורים?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דצריך לכוון לקיים מצות סעודת פורים ומתנות לאביונים ומשלוח מנות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והקשה הפמ&quot;ג מסי&#x27; תע&quot;ה דהרמב&quot;ם סבר דבמידי דאכילה לא בעי כוונה, ותי&#x27; הכא שאני שהסעודה זכר לנס שנעשה ע&quot;י סעודה על כן בעי כוונה [ומסיים וצ&quot;ע]"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתענות בפורים 1) סתם 2) תענית חלום 3) אם נשבע להתענות?	"1) אסור להתענות בפורים [וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דמותר להתענות עד מנחה {וצ&quot;ע}] 2) יתענה עד סמוך לשקיעה ויאכל פעם אחת סמוך לשקיעה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א) בסעודה המפסקת ערב ט&#x27; באב (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 3) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ספר תניא דאסור לאכול סעודת פורים ביום אלא צריך לסמוך על הראבי&quot;ה דס&quot;ל דאוכל סעודה בלילה, וכ&quot;כ הב&quot;י, אכן המג&quot;א (ע&quot;פ מחה&quot;ש) מציין לסי&#x27; תק&quot;ע דכתב הרמ&quot;א שם דיתיר שבועתו, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לאכול הסעודה 1) סתם 2) כשחל בערב שבת?	"1) כתב התרוה&quot;ד דכיון דהיו טרודים בבקר במשלוח מנות ומתנות לאביונים לא היו יכולים לאכול עד אחר מנחה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והיו נוהגין להתחיל לאכול מעט קודם שקיעה ורוב הסעודה היה אחר שקיעה דראינו דאפי&#x27; לילה שניה שייך לסעודת פורים, ומ&quot;מ מסיים התרוה&quot;ד דרבותיו והוא עצמו נוהגין לאכול הסעודה בבקר, אבל ספר מנהגים כתב שיעשה הסעודה בערב אבל העיקר סעודה יהיה מבעוד יום, והרמ&quot;א סותם כספר מנהגים ואח&quot;כ מזכיר מנהג רבותיו של תרוה&quot;ד לעשותו בבקר אבל לא ניחא לעשותו עיקר בלילה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מא&quot;ר בשם השל&quot;ה דמשובח לעשות כרבותיו של תרוה&quot;ד ולאכול הסעודה בבקר [זכר לסעודת אסתר דהיתה בבקר (כך מבואר משל&quot;ה, מ&quot;ב דרשו)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מלמד זכות על אלו שאוכלים מבערב דבאמת יצאו מעיקר הדין בסעודת שחרית אע&quot;פ שלא היה שם פת, וטוב לעשותו בפת [דס&quot;ל דפת לעיכובא וכמ&quot;ש למעלה] 2) כתב הרמ&quot;א דאפי&#x27; לספר מנהגים יש לעשותו בבקר [קודם חצות], אבל היד אפרים הביא מהרי&quot;ל דסגי לעשותו קודם שעה עשירית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ובדיעבד מותר להתחילה אפי&#x27; אח&quot;כ וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תקכ&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;), ויש נוהגין לפרוס מפה ומקדש (עי&#x27; לעיל סי&#x27; רע&quot;א) {ואין נוהגין כן דאין זה סדר הרגיל, ועוד מכניס עצמו לספק על הנסים בבהמ&quot;ז וכמ&quot;ש בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;), ועוד מכניס עצמו לספק המוציא וכמ&quot;ש המ&quot;ב (סי&#x27; רע&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח)}"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בליל פורים, איזה דבר נוהגין 1) לאכול 2) שלא לאכול?	"1) נוהגין לאכול זרעונים זכר לדניאל ואסתר שאכלו זרעונים (מגילה י&quot;ג ע&quot;א, ב&quot;י בשם ארחות חיים, רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) וביאר הבן איש חי (תצוה אות י&quot;ט) היינו קטניות {וכן משמע מרמב&quot;ם (הל&#x27; כלאים פ&quot;א ה&quot;ח) דכתב דחלק אחד של זרעונים הוא קטניות}, ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מה ענין דניאל לכאן [ותי&#x27; הלבוש דדניאל הוא התך ועל כן שייך לפורים], וע&quot;ע בערוה&quot;ש דכתב דנוהגין לאוכלם ביום ולא בלילה 2) הב&quot;י הביא ה&quot;ר אשר דאין אוכלים בשר בלילה כדי שלא יטעו ויחשבו שהוא סעודת פורים, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הכל בו, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דאין נוהגין כן, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) דתלוי במנהג המקום, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דנוהגין לאכול בשר בלילה"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקיא הסעודה?	"כתב הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ב) דבשאר מצות יש מח&#x27; אם תלוי בהנאת גרונו או מעיו אבל בסעודת פורים לכו&quot;ע צריך הנאת מעיו, ולפיכך אם הקיאו אחר זמן מועט צריך לחזור ולאכול פת ובשר"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לאכול סעודת פורים לבדו?	"כתב הא&quot;ר שיאכל הסעודה עם אנשי ביתו וחביריו דא&quot;א לשמוח כראוי ביחיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אמנם באנשים שאינם מהוגנים יותר טוב לשבת לבדו (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם הסעודה?	"כתב הרמ&quot;א דטוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה ורמז לדבר ליהודים היתה אורה, אורה זו תורה, וכתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דהיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&quot;ז וס&quot;ק כ&quot;ו) הביא ענין ללמוד מסכת שקלים קודם הסעודה, ואחר הסעודה קודם בהמ&quot;ז ללמוד מסכת מגילה, והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תכ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) הביא להתחיל הלכות פסח"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשושן פורים?	כתב הרמ&quot;א דנוהגין משתה ושמחה קצת	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזיק בפורים?	"הרמ&quot;א הביא מתרוה&quot;ד דיש מנהג שפטור אם מזיק מכח שמחת פורים, אבל יש כמה יוצא מן הכלל:&lt;br&gt;1) חייב להיזק גדול (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)&lt;br&gt;2) חייב אם כוון להזיק (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)&lt;br&gt;3) כתב הכנסת הגדולה שחייב אם הזיק גופו, אבל מאגודה משמע דפטור [ואפי&#x27; בשבת כל זמן שהוא מחמת שמחה] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)&lt;br&gt;4) כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) בעונותינו הרבים אין אנו משמחים כמו שהיו ואין אנו באים לידי היזק וא&quot;כ ליכא מנהג לפטור ואם מזיק חייב לשלם"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבחורים לחטוף אוכלים בפורים?	"הב&quot;י הביא מנהג שחוטפים אוכלים משעת קריאת המגילה עד סוף הסעודה ואין בו משום גזל, וכ&quot;כ רע&quot;א, אבל הב&quot;י מסיים דאין נוהגין בזמנינו, ועי&#x27; מש&quot;כ ס&quot;ס תרצ&quot;ו"	סימן תרצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמירת על הנסים בבהמ&quot;ז לעיכובא 1) בסעודה ראשונה 2) בסעודה שניה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא משל&quot;ה ומהרש&quot;ל ומטה משה דהוא לעיכובא, ותמה עליהם המג&quot;א אטו מי עדיף מתפילה דחובה היא ואפ&quot;ה אין מחזירין כ&quot;ש בהמ&quot;ז, ועוד הקשה דלא מצינו חיוב לאכול פת בפורים, אבל למעשה המג&quot;א לא ניחא לחלוק על פוסקים אלו, אכן האליה זוטא הביא מהר&quot;ל דחולק עליהם וס&quot;ל דא&quot;צ לחזור, וכן נקטו הפוסקים משום ספק ברכות להקל (מאמר מרדכי, נהר שלום, חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דעל הנסים אינה לעיכובא [ואע&quot;פ דס&quot;ל דצריך לאכול פת] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בזה פשוט דא&quot;צ לחזור דהרי א&quot;צ לאכול אותה סעודה כלל, ומ&quot;מ יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו&#x27; וכמ&quot;ש בהלכות חנוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרצה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמשכה הסעודה עד הלילה 1) בימי חול 2) בערב שבת?	"1) הטור הביא מרא&quot;ש שאין אומרים על הנסים, אבל הב&quot;י הביא מהגהות מיימוניות דאומרים על הנסים, והמחבר הביא השתי דעות [אלא שסותם כמ&quot;ד דאומרים על הנסים], והרמ&quot;א פסק דנוהגין לאומרה, ואם כבר התפלל מעריב תלוי בב&#x27; שיטות במג&quot;א בסמוך [ובדיעבד אם לא הזכיר א&quot;צ לחזור (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], ועל כן מייעץ המג&quot;א שיברך בהמ&quot;ז קודם מעריב, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם הא&quot;ר (ס&quot;ק ז&#x27;) דאחר מעריב יכול להמשיך לאכול ולשתות ולשמוח עוד דיש מצוה לשמוח ב&#x27; ימים {וצ&quot;ב דהשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דאין חיוב לאכול בליל ט&quot;ו, וצ&quot;ל דאינו חיוב גמור, וצ&quot;ב}, ובדיעבד אם התפלל מעריב באמצע הסעודה הכריע הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) שלא לומר על הנסים 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מרדכי דס&quot;ל דלעולם אומרים על הנסים [וגם רצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)], ואח&quot;כ הביא מטה משה ומנהגים דס&quot;ל דרק יאמר על הנסים אם עדיין לא התפלל מעריב אבל לאחר שהתפלל תו לא מצי למימר על הנסים, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) פסק כחיי&quot;א דכיון דהזכרת על הנסים אינו חמור כ&quot;כ ואפי&#x27; אם עדיין לא התפלל מעריב רק יאמר רצה, וכ&quot;ש אם כבר התפלל מעריב בודאי רק יאמר רצה"	סימן תרצה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החיוב משלוח מנות?	"החיוב הוא לשלוח ב&#x27; מנות לאיש אחד, אבל המחבר הביא הרמב&quot;ם (הל&#x27; מגילה פ&quot;ב הט&quot;ו) דכל המרבה לשלוח לריעים משובח [אבל עדיף להרבות במתנות לאביונים (רמב&quot;ם שם הי&quot;ז)]"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע תקנו משלוח מנות?	"1) התרוה&quot;ד (סי&#x27; קי&quot;א) כתב כדי שיהיה להם צרכי סעודה&lt;br&gt;2) המנות הלוי (אסתר ט&#x27;, י&quot;ח) ביאר כדי להרבות שלום וריעות, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור משלוח מנות?	"החיי&quot;א הוכיח מירושלמי (מגילה פ&quot;א ה&quot;ד) דצריך להיות כפי כבודו ולפיכך אם שולח לעשיר דבר פחות לא יצא, וכן משמע מריטב&quot;א לחד גירסא, אבל משאר הפוסקים משמע דיוצא בכל אופן, ומ&quot;מ יש ליזהר לכתחילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה חייב) [ובאמת מירושלמי משמע דצריך ליתן כפי כבודו של הנותן ואינו תלוי על המקבל [כן מעורר השדי חמד וציץ אליעזר (ח&quot;ח סי&#x27; י&quot;ד), ומצדד להגיה החיי&quot;א], וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דצריך חתיכה הראוי להתכבד כפי המקום והזמן אבל בחתיכות קטנות לא יצא ידי חובתו"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה לעני?	"איתא בגמ&#x27; (מגילה ז&#x27; ע&quot;ב) דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין החליפו סעודתייהו להדדי, ופי&#x27; רש&quot;י דזה אוכל אצל חבירו בשנה זו, ובשנה אחרת חבירו אוכל אצלו, והר&quot;ן פי&#x27; דכל אחד היה לו סעודה אחת ושלחו לחבירו, ותמה הב&quot;י על שיטת רש&quot;י אם חבירו אוכל אצלו הרי חבירו אינו מקיים מצות משלוח מנות, ותי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ז&#x27;) אה&quot;נ רק אחד מהם היו מקיימים משלוח מנות בזה [והשני צריך ליתן משלוח מנות באופן אחר], וקמ&quot;ל דמקיים משלוח מנות כשחבירו אוכל אצלו [ועדיף טפי לתפוש בידו הלחם והתבשיל בידו ולומר לו הרי לך שתי מנות למשלוח מנות (כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ב)] [ועוד ביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דקמ&quot;ל דיוצא ולא אמרינן דנראה כהלואה כיון דהוא בב&#x27; שנים אבל כשנה אחת אסור, ולא חיישינן להט&quot;ז (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)], והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) תי&#x27; דרש&quot;י ס&quot;ל דאם אחד אינו מכין כלום לסעודת פורים אלא אוכל אצל חבירו פטור ממשלוח מנות, והב&quot;ח חידש דרש&quot;י ס&quot;ל דכששנים יושבים ואוכלים יחד שניהם יוצאים משלוח מנות מפני שהם בשמחה ובטוב לב. להלכה, המחבר הביא הר&quot;ן דכל אחד ישלח סעודה לחבירו"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ראובן אוכל אצל שמעון, האם ראובן חייב במשלוח מנות?	המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) מצדד בדעת רש&quot;י דפטור, אבל מסיים וצ&quot;ע וטוב להחמיר {דאינו ברור דזהו התירוץ לרש&quot;י דמצי למימר כדרכ&quot;מ דרק שמעון מקיים מצות משלוח מנות ולא ראובן}	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחילוקים בין משלוח מנות ומתנות לאביונים, מדוע תקנו 1) שני מנות לעשיר ומנה אחת לעני 2) ליתן לעשיר אחד אבל לגבי מתנות לאביונים דוקא שני עניים?	"1) תי&#x27; הר&quot;ן דמתנה אחת לעני חשוב בעיניו כדבר גדול, ועוד ביאר הב&quot;ח דתקנו ב&#x27; מנות כנגד השתי תשועות, אחד שנפרע לנו מכל צרינו ונקם נקמתינו, ושני שהושיע לנו ולא נפקד מאתנו איש, והם מרומזים בשתי מתנות שנתן אחשורוש, אחד בית המן, ושני נתינת הטבעת 2) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דמצינו בצדקה דיש מצוה לחלק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ועוד ביאר הב&quot;ח דתקנו ליתן לחבר אחד דאולי לא ימצאו לאדם אהובים רבים וכמ&quot;ש בב&quot;ב (ט&quot;ז ע&quot;ב) דצריך חברים כאיוב וכדאמרינן קנה לך חבר על כן תקנו לשלוח מנות לרעהו הטוב להיות שמח ושש עמו [ולפי&quot;ז יש להדר ליתן לאוהבו בדוקא, אבל מצד שני כתב הפלא יועץ (פורים) דיש לשלוח למי שיש קפידא עליו כדי לשמח לב אומללים ולהחיות לב נדכאים ולהרבות אהבה, וא&quot;כ טוב ליתן לשניהם (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ל&quot;ג)]"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם שולח ב&#x27; מנות לעני האם הוא מקיים בזה גם מתנות לאביונים?"	"הטורי אבן (מגילה ז&#x27;) מסתפק בזה ומצדד דלא מהני לשניהם כאחד (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {וצ&quot;ב מהו ספיקתו לכאורה דומה למעות מעשר דלא מהני דהוי דבר שבחובה, ועוד הקשה המקור חיים אין עושין מצות חבילות חבילות, ולגבי הקשיא ראשונה שמעתי מר&#x27; יעקב שולמאן שליט&quot;א דהוא דין דוקא במעות מעשר כדמצינו בפסחים (ע&quot;א) ומנחות (פ&quot;ב) דצריך להביא שלמים ממעות חולין ולא ממעות מעשר אבל לגבי שאר מצות ליכא קפידא לעשות שניהם כאחת, וכן מצינו לעיל (סי&#x27; תרצ&quot;ד) דיכול לקיים מתנות לאביונים במחצית השקל. ולגבי הקשיא שניה י&quot;ל דמיירי כשא&quot;א לו בענין אחר וכמ&quot;ש בפסחים (ק&quot;ב ע&quot;ב)}"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשלח המנות ע&quot;י שליח בדוקא?	"הבנין ציון (סי&#x27; מ&quot;ד) מסתפק אם צריך דוקא ע&quot;י שליח, ומצדד דטוב יותר לשלח ע&quot;י שליח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), והא&quot;א מבוטשאטש ס&quot;ל דשניהם שוין, והכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;א) נמי כתב דאין לדייק מקרא דצריך שליח בדוקא ומ&quot;מ מצדד דעדיף ע&quot;י שליח מפני הכבוד, והוסיף הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;א) דיכול לשלח ע&quot;י קטן ועכו&quot;ם דא&quot;צ דיני שליחות"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שלח שליח האם צריך להודיעו דקיים שליחותו?	"בדיני דאורייתא לא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו, וצידד האחיעזר (ח&quot;ג סי&#x27; ע&quot;ג אות ד&#x27;) דה&quot;ה בדברי קבלה צריך השליח לחזור ולהודיע למשלח דקיים שליחותו, אבל מסתפק אם נותן לו שכר דיש עליו דין קבלן אם צריך להודיעו"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשלוח דבר שראוי לאכילה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מהרי&quot;ל דצריך להיות בשר מבושלים הראוי לאכילה מיד, אבל הפר&quot;ח סבר דרק תרנגולת חי אינו יכול לשלוח אבל שחוטה יכול לשלוח אע&quot;פ שאינו מבושל [וכן דייק הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) מט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;)] (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), וה&quot;ה שקית תה או קפה נמס מחוסר בישול ואינו יוצא לפי המג&quot;א (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שלחו בשר ונמצאת אח&quot;כ שהיה טריפה?	"עי&#x27; באה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) וכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ו) דהביאו מח&#x27; בזה, ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דלא יצא"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשלוח מאכלים בדוקא?	"יכול לשלוח משקה אבל לא ישלח בגדים ושאר דברים (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [דלא כהלכות קטנות (ח&quot;ב סי&#x27; קס&quot;ג) דס&quot;ל דיוצא אם יכול למכרם מיד ולקנות צרכי סעודה (באה&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;), ודלא כספר חסידים (מובא במ&quot;ב סי&#x27; תרצ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ח), מאידך גיסא מהר&quot;ח (מגילה ז&#x27;) משמע דאינו יוצא במשקה, אמנם אם כוונתו ע&quot;פ ירושלמי (מגילה פ&quot;א ה&quot;ד) ליכא ראיה כלל]"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן שני מינים?	"הרמב&quot;ם (פ&quot;ב הט&quot;ו) כתב דחייב לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין, משמע דצריך שתי מינים [ועל כרחך בבשר נמי הוא שתי מינים א&quot;נ יש בו ט&quot;ס (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)], וכן מבואר מרלב&quot;ג (על הפסוק על כן היהודים), וכן מצדד הא&quot;א מבוטשאטש, וכן פסק הערוה&quot;ש (שם) דצריך שתי מינים דאינו מסתבר שיכול לחתוך הבשר לשנים, אכן מלשון המחבר משמע דסגי במין אחד דכתב חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים, ש&quot;מ דס&quot;ל דזהו כוונת הרמב&quot;ם, וכן מצדד הראש יוסף (מגילה ז&#x27;), וכן פסק המהרש&quot;ג דיוצא בבקבוק אחד של יין שיש בו שיעור ב&#x27; כוסות, והציץ אליעזר (ח&quot;ח סי&#x27; י&quot;ד, חי&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ה) ג&quot;כ מקיל, אבל למעשה יש להחמיר כפשטות הרמב&quot;ם והערוה&quot;ש (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) [וקובץ הלכות (שם סעי&#x27; ג&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בשתי חתיכות בשר שחלוקים בטעמם {אבל מר&quot;ח משמע דחלוקים בטעמם סגי [אי אמרת דהר&quot;ח ס&quot;ל דבעי ב&#x27; מינים]}"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דג וביצה עליו כשתי מנות?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) מסתפק בזה, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) וקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) דהוי מנה אחד דבעינן דבר חשוב, ופשוט להכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ד) דהוי ב&#x27; מנות {ואפשר דתלוי אם צריך דבר חשוב או לא}"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשלוח השתי מנות זה אחר זה?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ו) כתב לשלחם בבת אחת, אבל המקראי קודש (סי&#x27; ל&quot;ז) מדייק מר&quot;ח (מגילה ז&#x27;) דיכול לשלחם זה אחר זה"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתי מנות הוו בכלי אחד?	"כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ח) בשם הבן איש חי שהכלי מצרפן והוי כמנה אחד, אכן השיג עליו השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ו אות ד&#x27;) דפשוט דהוי כב&#x27; מנות"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבלינים או קטשוף?	"לא נחשב כמנה דאינם נאכלים בפנ&quot;ע (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;), אבל הא&quot;א מבוטשאטש סבר דיוצא בלפתן כחומץ"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשלוח המנות בלילה?	"כתב הרמ&quot;א דמשמע מרא&quot;ש דצריך לעשות משלוח מנות ביום ולא בלילה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ה&quot;ה מתנות לאביונים, וביארו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) ולבושי שרד דבשניהם חיישינן דלמא אכיל להו בלילה ולא מקיים סעודת פורים {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרצ&quot;ד) דאם מתקיים עד היום יצא, ומשמע דה&quot;ה במשלוח מנות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) לשיטתו ס&quot;ל דלא יצא}, וממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) משמע דאם מקיים עיקר חיוב דמשלוח מנות ומתנות לאביונים ביום יכול להוסיף אף בלילה {וצ&quot;ב, ואפשר דס&quot;ל דכי היכי דיכול להוסיף על עיקר מתנות לאביונים במעות מעשר כך יכול להוסיף על העיקר מצוה בלילה}"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המקבל אינו רוצה לקבלו או מוחלו?	"כתב הרמ&quot;א דיוצא [וכיון דלא שייך כאן מחילה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) מחילה ר&quot;ל שאומר כאילו הקבלתי], והשיג עליו הפר&quot;ח מנין לו דמהני מחילה, ותי&#x27; הקרבן נתנאל (פ&quot;א סי&#x27; ז&#x27; אות ט&#x27;) דראינו בנדרים (ס&quot;ג ע&quot;ב) דמהני לומר כאילו התקבלתי, אמנם כתב החת&quot;ס דכתב הר&quot;ן (נדרים כ&quot;ד ע&quot;א) דבאמת זה תלוי אם כוונת הנותן לכבוד עצמו או לכבוד המקבל, וא&quot;כ בענין משלוח מנות תלוי במח&#x27; תרוה&quot;ד ומנות הלוי, דלפי התרוה&quot;ד הוי לצרכי סעודה ולא מהני מחילה משא&quot;כ לפי המנות הלוי הוא להרבות ריעות וא&quot;כ מהני מחילה, וכיון שהוא מילתא דתליא במחלוקת שפיר השיג הפר&quot;ח מנין לו לרמ&quot;א להכריע בזה, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) משמע דמחמיר, אמנם האשל אברהם (בגליון ריש סימן תרצ&quot;ד) הביא כמה תשובות דס&quot;ל דתלוי בשמחת המקבל [עי&#x27; שע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) ובאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;)], ולפי&quot;ז נראה דמהני מחילתו"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשלח מנות קודם פורים ויגיע לו ביום הפורים?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) ואשל אברהם (גליון ריש סימן תרצ&quot;ד) ס&quot;ל דאזלינן בתר המקבל ויוצא בזה, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) חולק עליהם וס&quot;ל דבעינן לשלח ביום פורים, ועוד ליכא שמחה כ&quot;כ מה ששלח קודם פורים, אמנם מודה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דיכול למנות שליח קודם פורים שישלח המנות ביום הפורים גופה ששלוחו של אדם כמותו, ולמעשה פסק הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;ג) כרוב האחרונים דבכל אופן יוצא כל זמן שהגיע לידו ביום הפורים"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שילח מנות לשמעון והוא אינו בביתו?	"אינו יוצא אלא אם יבוא לביתו בו ביום, ואם קבלו בני ביתו מהני להודיעו [ע&quot;י טלפון] שהוא קיבל משלוח מנות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז), אכן הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;ה) מקיל בקירוב לבבות של בני הבית אפי&#x27; אם הבעה&quot;ב אינו חוזר עד הלילה"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא אם המקבל אינו יודע מי שלחו?	"הכתב סופר (סי&#x27; קמ&quot;א אות ב&#x27;) רצה לתלות זה בטעמים דמשלוח מנות, דלפי התרוה&quot;ד יצא דיש לו צרכי סעודה אבל לפי המנות הלוי אינו יוצא דאינו מרבה ריעות, וכ&quot;כ הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;ב)"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הבעה&quot;ב אינו בביתו האם בני משפחתו יכולים לשלח משלוח מנות בשבילו?	"הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרצ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) חידש דלא מהני, אבל הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;ו) מקיל דעדיין יש קירוב לבבות כשהם משלחים בשבילו מביתו"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה מחויבת במשלוח מנות?	"כתב הרמ&quot;א דאשה מחויבת במשלוח מנות ומתנות לאביונים כמו מקרא מגילה, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דלא ראיתי נזהרין בזה, ועוד מצדד דאשה שיש לה בעל הוא שולח בשבילה אבל מסיים דיש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), וממילא ראויה לאשה לשלח משלוח מנות אלא שיכולה לשלוח ע&quot;י בעלה [וזהו דלא כפר&quot;ח דדריש איש למעוטי אשה (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;, רע&quot;א)]"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"צריך לחנכם לקיים מצות משלוח מנות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), אבל הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ט) ס&quot;ל דא&quot;צ לחנכם כיון שאין להם ממון"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בין איש לאשה 1) לשלוח מנות 2) ליתן מתנות לאביונים?	"1) אשה לא תשלח מנות לאיש גזירה שמא איש ישלח לאשה ואם היא פנויה יש בזה ספק קידושין דיש בזה חשש סבלונות וחיישינן שמא קידשה כבר (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {ולכאורה בזה&quot;ז ליכא חשש קידושין, ואע&quot;פ שכתב הרמ&quot;א (אבה&quot;ע סי&#x27; מ&quot;ה) דחיישינן אפי&#x27; במקום שכולם מסבלי והדר מקדשי מ&quot;מ כתב הבית שמואל (שם ס&quot;ק כ&quot;א) דהאידנא דמקדשין תחת החופה ליכא חשש סבלונות כלל}, ומ&quot;מ השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא משבות יעקב (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;א) דאינו ראוי מפני הרגל דבר חיבה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דלא נאה להיות קירוב דעת בין איש לאשה, ולפיכך אם אשה רוצה לשלוח לאיש תשלח לאשתו וכל מה שקנתה אשה קנה בעלה (כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ח), ונהגו שהחתן נותן לכלתו שלא בפני ב&#x27; אנשים (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ל&quot;ד) 2) כתב הרמ&quot;א דאפי&#x27; מאיש לאשה מותר דליכא חשש סבלונות במעות [וגם ליכא חשש קידושין במעות אלו דלא אמר בפני עדים הרי את מקודשת (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו)], ואפי&#x27; אם נותן לה מאכל ליכא למיחש דהוי בדרך צדקה ולא בדרך סבלונות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל רעהו?	"כל מי שבכלל הפסוק שור רעהו לגבי היזק בכלל רעהו דמשלוח מנות ולפיכך קטן בכלל רעהו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח) [וע&quot;ע בכה&quot;ח (סי&#x27; תרצ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ב)], וה&quot;ה פסולי קהל ועבד (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תרצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שספק מוקף חומה?	"הפר&quot;ח כתב דיתן משלוח מנות רק בי&quot;ד, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) מפקפק בו דמאי שנא ממגילה דקוראים בב&#x27; ימים (ביה&quot;ל ד&quot;ה או), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ח"	סימן תרצה סעיף ד		
